אידיוטים מבוא לקיימות
חקלאות בת קיימא. כלכלה בת קיימא. תיקים, מבנים ומגפיים ברי קיימא. ב"סביבה" של ימינו, נראה כי קיימות נשמעת כמו מונח בשימוש יתר ורחב טווח שניתן ליישם כמעט על כל דבר, אך עם זאת, כמה אנשים יכולים לתת הגדרה מדויקת ותמציתית לגבי המשמעות של זה בעצם?
ההגדרה הרחבה ביותר של קיימות היא "היכולת לשמור על קיום או לשמור". במובן הרחב ביותר קיימות היא מושג – במילים אחרות, רעיון או תפיסה שנמצאים בדרך להיות או שעדיין לא הושגו במלואם. המטרה או הפוטנציאל לתחזוקה ולרווחה ארוכת טווח של חיי אדם תלויים במידה רבה בתחזוקה וברווחה של עולם הטבע, כמו גם בשימוש במשאבים שלו. כדי להשיג קיימות כוללת (בכל החזיתות) או ההגדרה של קיימות אידיאלית (שמירה ארוכת טווח של חיי אדם) מורכבת תיאורטית מפיוס של 3 עמודים או תחומי קיימות כדי לשמור על תלות חיי אדם בהם) אלה הם חברתיים, סביבתיים ו חסכוני.
למטרות מאמר זה נגיד שקיימות סביבתית היא ההיבט הנפוץ ביותר של קיימות, כאשר אנו שומעים קיימות, אנו מיד חושבים על התחממות כדור הארץ, זיהום, אנרגיה מתחדשת וכדומה.
משאבי טבע נמצאים בשימוש של כל התעשיות, חלקן יותר מאחרות, אופן השימוש בהן וגם כמויות השימוש בהן יקבעו את הפוטנציאל ואת המידה שבה ניתן להשיג מטרה זו
בשנות ה-70 התברר כי יש גבול פנאטי למשאבי כדור הארץ ומאז כמויות עצומות של מחקרים מדעיים ועדויות הוכיחו שקיימות היא עדיין רק מושג, מונח פוטנציאלי ועדיין לא הושגה, ולכן אנו חיים במצב של חוסר קיימות. נכון לעכשיו, כדור הארץ אינו יכול להמשיך לתמוך בחיי אדם כפי שהם מוכרים לנו, על בסיס ארוך טווח. ברגע שתושג קיימות בכל התחומים באמצעות מאמץ קולקטיבי, אין זה אומר שכדור הארץ יוכל להמשיך לתמוך בחיי אדם ללא פשרות. חשוב לציין שלמרות שחשיבה בת קיימא תיצור גישות ופתרונות חדשניים לאתגרים העומדים בפנינו, היא לא תבטל אתגרים אלו, אלא אם כן נבטל משאבים טבעיים שאינם מתחדשים.
במקום להגדיר קיימות כמושג או כמטרה פוטנציאלית, הייתי אומר שקיימות היא מסע. היעד הוא ביטול כמעט מוחלט ומוחלט של התלות שלנו במשאבים בלתי ברי קיימא בהכרח, ופיתוח בר קיימא הוא הדרך ליעד שלנו. האלמנט של חוסר הידיעה בדיוק כמה זמן הנסיעה והפשרה של זניחת משאבים בדרך לא אמורים להפריע לנו בנסיעה בת קיימא. לאחר שאמרתי את כל זה, מושג הקיימות הוא מה שהוא, מטרותיו וכיצד יש להשיגם, (למשל פיתוח בר קיימא) הוא מגוון שונה עכשיו ממה שהיה לפני עשרים שנה מהיום, במילים אחרות, המונחים מושגי קיימות פתוחים לפרשנות.
"אני לא יודע אם נראה אי פעם את סוף עידן הנפט, אבל אני יכול להגיד לך את זה… תקופת האבן לא הסתיימה כי נגמרו לנו האבנים!" — שייח יאמאני 1973, לשעבר מנכ"ל אופ"ק
לפני למעלה מ-35 שנה, אחד המנהלים הבכירים שהקימו את אופ"ק חזה בהודעתו לעיתונות שעידן הנפט לא עומד להסתיים כי נגמר לנו הנפט. הוא כנראה ידע שנתפתח ונגיע לשלב שבו במקרים מסוימים טורבינה לייצור רוח תהיה (כפי שהיא כעת) זולה יותר להפעלה ותיצור קילוואט שעות מאשר שריפת גז טבעי, כלומר תהיה חסכונית יותר לייצר אנרגיה מתחדשת במקום. לשרוף דלקים מאובנים לא מתחדשים.
פיתוח בר קיימא הפך במהירות למילת באז בתקופה האחרונה. זוהי תפיסה שנוצרה לאחר שהולכת וגוברת שהמודלים הנוכחיים של פיתוח לא היו ברי קיימא בגלל דלדול המשאבים הלא מתחדשים. המונח עצמו הוא כמו המילה 'קיימות' מגוון ופתוח לפרשנות. זה יכול להיות פשוט נקיטת צעדים כדי לחיות בר-קיימא יותר או ניהול (שליטה) במשאבים כדי לענות על הצרכים הנוכחיים שלנו כמו גם על הצרכים העתידיים. פיתוח בר-קיימא יעיל יתרחש כאשר נחליף את המשאבים שאנו מסתמכים עליהם במידה רבה במשאבים מתחדשים.
ההגדרה המוכרת והנפוץ ביותר לפיתוח בר קיימא הומצאה על ידי ועדת עץ ברונט שהוצגה בוועידת האומות המאוחדות בנושא סביבה ופיתוח שהתקיימה בריו ב-1992. הם הגדירו באופן רופף מדי פיתוח בר-קיימא כ'פיתוח שעונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם." עם זאת, העובדה שהמשאבים מתרוקנים והדורות הבאים עשויים להצטרך לשמוע את המילים 'כלום'. רץ טוב כמו שהוא עשה על בנזין' תוך שימוש במקורות מתחדשים חלופיים, זועק בבירור פשרה. ההגדרה של האו"ם משכה ביקורת קשה הרבה יותר כמו זו של ג'ואן וון, אשת עסקים וכתבת בינלאומית, שסיקרה 64 פגישות עולמיות בנושא בר קיימא. התפתחות
"פיתוח בר קיימא המשיך להתפתח כמו זה של הגנה על משאבי העולם בעוד שהאג'נדה האמיתית שלו היא שליטה במשאבי העולם. יש לציין שאג'נדה 21 מקימה את התשתית הגלובלית הדרושה לניהול, ספירה ושליטה בכל נכסי העולם". .
בלי קשר לביקורת, לא שווה כלום שמאז ועידת האו"ם לסביבה ופיתוח, כל המדינות הנוכחיות ארגנו ועדות לפיתוח בר קיימא בתוך מדינותיהן, חלקן מייעצות לממשלותיהן לגבי חיים בר-קיימא, כלומר חקלאות בת-קיימא, השקעות בר-קיימא, בנייה בת-קיימא. וכו '
היישום של פיתוח בר קיימא כפי שהוגדר בסעיף לעיל לענף הבנייה ידוע כבנייה בת קיימא או ירוקה. בנייה בת קיימא עוסקת יחסית בהפחתת ההשפעה הסביבתית של בנייה או ניהול בניין לטווח ארוך. על מנת להשיג זאת, קיימות אסטרטגיות, יוזמות וטכניקות שונות.
בניין ירוק או בר קיימא אידיאלי או יעיל הוא רב תכליתי ובעל חיים ארוכים, האופן שבו הוא בנוי כמו גם האופן שבו הוא צורך משאבי אנרגיה יעיל ובעל השפעה סביבתית שלילית נמוכה. עקרונות של בנייה בת קיימא/ירוקה כלומר דרכים לבנייה בת קיימא כוללות שימוש בחומרים טבעיים וממוחזרים או אפילו שימוש בחומרים מקומיים כדי לצמצם את פליטת הפחמן הכרוכה בהובלת החומרים. טכניקות בנייה שמטרתן לחסוך באנרגיה וגם בזבוז במהלך תהליך הבנייה יהפכו גם את הפיתוח לבר-קיימא יותר.
קיימות יוזמות משותפות לממשלה ולתעשיה שונות שקיימות כדי להגביר את המודעות לחשיבות הבנייה בת-קיימא. לעתים קרובות מציינים יעילות עלות ועלויות שוטפות נמוכות יותר לטווח ארוך כדי לקדם בנייה בת קיימא. ניהול פסולת נחשב לעתים קרובות יקר ודרך חסכונית למיחזור פסולת קיימת עם חברות רבות. יש צורך בתעודות יעילות אנרגטית עד לרמת הבסיס בעת מכירת נכס ביתי.
בתים דלי אנרגיה, מבנים אפס פליטת פחמן וגם שימוש בחומרים ברי קיימא יותר כמו חומרים ממוחזרים הם כבר גם בעלייה. המצגת במשימה 2 תדגיש בצורה של מקרה בוחן כיצד פעולות ארגון משפיעות על הסביבה, היא גם תדון ביעדים הסביבתיים הקיימים המעצבים מדיניות ופרקטיקה של חברה בת קיימא.
בהחלט חל שינוי בפרספקטיבה לא רק בתחום הבנייה אלא בכל התעשיות, בין אם זה ייצור או חקלאות, בעוד שהפיתוח המסורתי בכל מגזר היה יותר על מתן יתרונות כלכליים על חשבון האנשים והסביבה, פיתוח בר-קיימא מודרני אכן מייצר חידושים ופתרונות חסכוניים לאתגרים העומדים בפנינו בנושאים מזיקים כגון דלק.
