
פסגת ריו חייבת לעשות הבדל עבור אנרגיה נקייה
מנהיגי העולם דנו ביתרונות של פיתוח בר קיימא וכלכלה ירוקה ב- Rio + 20, ועידת האומות המאוחדות לפיתוח בר קיימא בריו דה ז'ניירו.
המפגינים השתמשו באירוע כדי להדגיש חוסר צדק.
ומשהו מהותי שיועיל לסביבה עשוי להיעשות. הנושא השנה הוא אחרי הכל "כלכלה ירוקה בהקשר של מיגור העוני לפיתוח בר קיימא והמסגרת המוסדית לפיתוח בר קיימא".
עם זאת, האזנה לשיח הפוליטי הנוכחי בארה"ב גורמת לי לתהות אם מישהו בממשלה שוקל ברצינות לנווט לעבר כלכלה ירוקה.
בנקאים, ברוקרים וספקולנטים בוול סטריט נשארים כל כך מקובעים ברווחים ובמטרות אנטי-פופוליסטיות מוזרות כמו הרג דוד-פרנק, אקט הגנת הצרכן החלש ממילא, עד שערכים אמיתיים נסחפים כמו המאזן של הרבעון האחרון. המושגים של איכות חיים, מקום טוב יותר לילדים והמשך התפשטות הדרך האמריקנית – שבה לכל אחד יש הזדמנות לעשות את זה בגדול – זוכים רק למס שפתיים.
טריליון סיבות
רוברט רדפורד ניסח זאת בתמציתיות במאמר בהאפינגטון פוסט: "אנחנו יכולים להשתפר", הוא כותב. הנקודה שלו היא שעם כל כך הרבה על כף המאזניים, אנחנו צריכים להעביר קצת דגש לאנרגיה נקייה ולבטל את כמעט "טריליון דולר של סובסידיות… המחולקות כדי לעזור לתעשיית הדלק המאובנים" בכל שנה.
הנה דעתו של הסופר והאקטיביסט ביל מק'קיבן, מתוך אימייל ששלח לרשת 350.org: "אנחנו יודעים שמנהיגי העולם לא צפויים להשיג פריצת דרך אקלימית מקיפה בריו". אבל הוא אומר שהפסקת סבסוד תעשיית הדלק המאובנים "תיתן לאנרגיה מתחדשת סיכוי לחימה".
מילת הבאז עכשיו היא מקומות עבודה. הנושא הוא כל כך חשוב שאנשים מוכנים לקפוץ על כל דבר, אפילו על פרויקט צנרת מטופש שמנצל אולי את עתודות הבישול הכי גדולות שיש לכדור הארץ להציע.
עבודות, עבודות, עבודות
רדפורד אומר, והוא מגובה במספר רב של מחקרים, שכל דולר פדרלי או מדינה שמושקע באנרגיה נקייה נותן פי כמה מהחזרה של דלק מאובנים. באמת, זה סוג העבודה הגיוני. כאן בעמק סן חואקין בקליפורניה, אנחנו מנסים להכין כוח עבודה מוכן. קונסורציום של מכללות קהילתיות חבר יחד כדי להכין תכנית לימודים העומדת במפרטי התעשייה ומאפשרת מחייה של אנרגיה ירוקה.
אז הכוונה היא ליצור מקומות עבודה בשכר מחיה, במקום תפקידים שמנציחים ומחריפים חלוקות כלכליות קיצוניות. מעמד הביניים כבר אינו חסין כדורים. ההכנסות יורדות.
אז איך משתלבת כלכלה ירוקה? לא בקלות כנראה. אם זה היה תלוי בי, הייתי אומר, "הפוך את ארצות הברית לעצמה באנרגיה תוך 10 שנים, תוך שימת דגש על קיימות."
זה לא אומר שאנחנו צריכים לשפוך שמן לחלוטין. החומר היה די טוב עבורנו. בואו פשוט ננסה להפוך את העולם למקום טוב יותר, ולאפשר לכושר ההמצאה האמריקאי להשלים את החסר.
נענה לאתגר
ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר וקבוצה של מדינאים ומנהיגים עסקיים בינלאומיים כתבו מכתב פתוח הדוגל ב"מהפכה נקייה", שלדבריהם היא חיונית כדי "להציל את הכלכלות שלנו מהעלויות המשתקות של שינויי אקלים נמלטים, וליצור משרות משמעותיות ולשפר את הביטחון האנרגטי".
הקבוצה תומכת בקמפיין של עסקים וממשל הקורא לדחיפה של "צמיחה ירוקה" מהמיתון העולמי.
אקטואלי, במיוחד כשכמעט חצי תריסר מדינות באיחוד האירופי מתנדנדות על קריסה פיננסית. יוון בחרה בשמרנים בפער דק וצריך שאפשר לשווקים הפוגה. אבל העתיד הוא ניחוש של כל אחד.
איך מזג האוויר?
קתלין רוג'רס, נשיאת רשת יום האדמה, אומרת שיש סיכוי שפסגת ריו+ תביא לתוצאות, אבל "התחזית עגומה".
בדרך כלל, אני אוהב את הדברים הפסימיים האלה. היא מטפחת את הרוח הקמצנית שצברתי מ-24 שנים בעיתונים, כשהיא מפוצצת או ערכת סיפורים על הטוב והרע באנשים.
אבל אני מקווה ליותר. הפסגה מציינת 20 שנה לוועידת האומות המאוחדות לאיכות סביבה ופיתוח בריו דה ז'נרו ב-1992, ו-10 שנים לפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא ב-2002 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, המדינה שבה בת דודתי שרה החליטה לגדל אותה. תְאוּמִים.
רוג'רס אומר שאירוע האו"ם לפני שני עשורים יצר אופטימיות אמיתית ואמנת שינויי אקלים ש"התווה מסלול חדש לקיימות".
אהבה ממבט ראשון
יישום הוא נושא אחר לגמרי. כל האופטימיות הזו מפסגת ריו הראשונה נשכה את כלב התחש בן ה-14 שלי, ספייק חסר השיניים והעיוור. הו, הוא עדיין נובח כמו מטורף — וכך גם אלו מאתנו שמאמינים בעתיד בר קיימא. אבל אנחנו צריכים פיטבול.
הוספת כמה ניבים, או אפילו כמה שיניים שחוקים היטב, דורשת הסכמה ופעולה. אני מאמין שזה לא ייקח הרבה. רבים מוכנים לתת לו את כל מה שיש להם כדי להפיק כוח מגבישי דיליתיום ירוקים אלה.
ליוזמת "אנרגיה בת קיימא לכולם" של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון יש מטרות נעלות, הקוראות לגישה אוניברסלית לאנרגיה, הכפלה של יעילות האנרגיה והכפלה של אנרגיה מתחדשת עד 2030. אבל יש לה בעלי ברית.
שום דבר מלבד רוח
איגוד אנרגיית הרוח האירופי אומר ש-75 מדינות ברחבי העולם התקינו טורבינות רוח ול-21 יש יותר מ-1,000 מגה וואט לייצר אנרגיה. הוא אומר שעם התמיכה המדיניות הנכונה תחזיות מראות שכוח הרוח יכפיל את הקיבולת עד 2015 ושוב עד 2020.
"ניתן להשיג את זה", אומר קנדה ק. יומקלה, המנהל הכללי של הארגון לפיתוח תעשייתי של האו"ם, בהצהרה.
אחרי הכל, איזו ברירה יש לנו. בֶּאֱמֶת?